הזמן נתפס בצורות שונות בתרביות מערב לעומת מזרח, וגם בתוך שתי הקבוצות האלה יש תתי תפיסה שונים לגבי הזמן לפי מדינות. למשל, מושג הזמן בשוויץ שונה ממושג הזמן באיטליה השכנה.
את הקשר בין הזמן לשפיכה מהירה אתם יכולים לנחש לבד. עצם ההגדרה של שפיכה מהירה מכילה בתוכה את ההתייחסות לשמן שעובר בין חדירה לגמירה.
בשביל הקבליסטים הזמן כלל לא שייך לאדם אלא הוא קניינו של בורא העולם. בשביל האמריקאים הזמן הוא כסף. למערביים הזמן הוא המשאב היקר ביותר ועם זאת גם המוגבל ביותר. הוא רץ מהר מאוד ותוך זמן שהוקצב לכל אחד בכלל ולכל פעולה בפרט אנחנו חייבים לעשות דברים מהר. בשביל אמריקאים מה שהיה היה, קיים ההווה ואותו יש לנצל היטב בלעשות כסף אחרת אתה כלום, לפחות לפי מושגים אמריקאים. ואם לא ניצלת את הזמן לעשיית כסף הרי שסתם בזבזת אותו לשווא.
אבל לא רק האמריקאים מתייחסים לזמן כמשאב בעל ערך עליון אלא גם השוויצרים והגרמנים. התרבויות האלה מקדישות לכל משימה פרק זמן מסוים ולא מערבות בתוך פרק הזמן משימות אחרות. תרבויות לטיניות כמו איטלקים וספרדים וערבים מרגישים מאושרים יותר כאשר בפרק זמן מסוים הם מבצעים מספר רב של פעולות שונות לחלוטין. גם נושא דיוק הגעה לפגיה של איטלקים וספרדים שונה מאשר אצל שוויצרים, אמריקאים וגרמנים שרואים בכל דקה שהם ממתינים לצד שמאחר שזמן שהולך לאיבוד ואותו יכלו להשקיע בדברים שונים.
בתרבות בודהיסטית לא רק לזמן יש מעגלים משלו אלא גם לחיים עצמם. ממשלות באות והולכות, מנהיגים מתחלפים, יבולים שצריך לקצור, בורסה שנופלת ועולה. דברים שלאדם אין שליטה עליהם.
הסינים מעריכים את הזמן שאדם אחר מקדיש לתקשר איתם. והם אף מודים לו על כך. גם דייקנות אצלם חשובה כמו אצל הגרמנים.
עשרות שנים מדענים חוקרים שעונים ביולוגיים במוחם של יונקים ומתברר שהם קשורים לקשב וריכוז. מחקרים אחרונים מראים, תוך שימוש ב MRI כי אין מרכז מוגדר במוח שאחראי של תפיסת הזמן שלנו אלא רוב רובו של המוח מעורב בתהליך. אך כיצד יכול להיות שתחושת הזמן הסובייקטיבית, הזמן שעובר מהר או לאט, שונים מהזמן האובייקטיבי, הזמן האמתי שעבר? חוקרים מצאו כי תחושת הזמן שעובר משתנה מפעילות מענגת לעומת פחות מענגת את מוחנו. זאת אומרת שהמוח שלנו בעצם מעוות את הזמן בתלות הפעילות שאנחנו נמצאים בה.
המחקרים מראים כי על מנת לעוות את תחושת הזמן לא מספיק להיות מאושרים או מרוצים אלא דרושים דברים אחרים כמו ריגוש ומרדף פעיל אחרי מטרה מסוימת, כמו במקרה של גברים שגומרים מהר.
שיטת 1800 שניות משתמשת בכל המחקרים האחרונים שנעשו בתחום תפיסת הזמן ומיישמת אותן בהצלחה בטיפול גברים שגומרים מהר. כשגובר חודר לנרתיק הוא מאבד עשתונות. הוא לא יודע היכן השמאל והיכן הימין מרוב ריגוש. הוא גם גדור מטרה – להגיע לשפיכה כמה שיותר מהר. זה מה שעומד כראש מעייניו מרגע שהוא נכנס למיטה. הוא מתנהג כמו סוס פרע. שיטת 1800 שניות באה לאלף את סוס הפרע שבגבר הגומר מהר ושמה עליו מושכות שנבנו על פי מחקרים על תפיסת הזמן.
מתברר גם כי לכל פעולה שאנחנו מבצעים יש שעון ביולוגי משלו. שלינה יש לנו שעון ביולוגי ייחודי לשינה, לזמני אכילה ורעב יש לנו שעון ביולוגי נפרד, מתברר כי בעת קיום יחסי מין יש לנו שעון ביולוגי משלנו. יש גברים שהשעון הביולוגי של שפיכה מהירה מכוונן על חצי דקה, יש כאלה לדקה, לחמש דקות וכך הלאה.
שיטת 1800 שניות מטמיעה במוחו של הגבר שסובל משפיכה מהירה שעון ביולוגי מיני חדש ומחסלת את השעון הביולוגי המיני הישן שלו. הטמעת השעון החדש מתבצע באמצעות תכנית שמגדילה את הקיבולת של מרכז שפיכה מנפח מסוים לנפח של עד חצי שעה, דהיינו אותו מרכז שפיכה יוכל להחזיק חצי שעה של משגל בלי שתתרחש האורגזמה. השיטה מאפשרת לגבר ליהנות מאינטימיות ארוכה עם בת הזוג מבלי לחשוב כלל על חשש שהשפיכה תתרחש. השיטה משחררת אותו מכל סטרס שקשור לאקט מיני. והסטרס העיקרי של גבר שגומר מהר הוא השפיכה המהירה.
למה שיטת 1800 שניות מצליחה לטפל ב 100 אחוז הצלחה? כי היא בנויה בצורה כזאת שהמשתמש בה נאלץ להצליח אפילו אם הוא בכל מעודו.
